רש"י על כתובות ע״ט

1 אתאי לקמיה דרב נחמן - לתבוע את בתה להחזיר לה והבת הוציאה שטר מתנתה וקרעיה ר"נ:

2 חקלאה - אינו בקי בדינין ומר עוקבא אב ב"ד הוה:

3 מורה הוראה אני - נטלתי רשות מריש גלותא כדאמרי' בפ"ק דסנהדרין דף ה. דמהני רשותא ולא יהבי רשותא אלא לבקי בדבר:

4 אם יבא שטר מברחת לידי - שירצה המקבל מתנה להחזיק בנכסים על פיו שלא להחזירם לנותן אקרענו ולקמיה פריך הואיל ולאו שטרא הוא היאך הועיל להבריח:

5 א"ל - רבא לרב נחמן כשקרע אותו שטר היכי סמכת בהא אדשמואל וקרעת ליה:

6 טעמא מאי - אמר שמואל אקרענו:

7 דלא שביק איניש נפשיה כו' - ולא גמר להקנותו אלא בעוד שהוא דואג מאחרים שלא יחזיקו בהם:

8 ה"מ - בנותנתן לאיש נכרי איכא למימר דלא גמרה ואקניא:

9 אבל לברתה יהבה לה - מתנה חלוטה:

10 שטר פסים - שטר פיוסים שמפייסתו לקבל מתנה זו להפקיע זכות בעלה קודם נישואין ולא שיזכה מקבל זה בהם:

11 אם רצה - המקבל הזה:

12 מצחק בה - ומחזיק בהן עולמית:

13 עד שתכתוב - בשטר זה מהיום נתונים לך ולכשארצה יש כאן הברחה מבעלה שאם בא לזכות תאמר אני רוצה במתנה ונמצא קיימת למפרע ואם זה שנכתב בשטר יבוא להחזיק תאמר איני רוצה:

14 קננהי לוקח - תיובתא דשמואל:

15 הא בכולה - כי אמר שמואל לא קני בכותבת לו כל נכסיה דכיון דלא שיירה מידי לנפשה אם תתגרש אנן סהדי דלא גמרה ומקניא והא דקתני רצה מצחק בה בכותבת מקצתן:

16 ואי לא קננהי לוקח לקנינהו בעל - לשמואל בכותבת כולן דאמר לא קני' כיון דלא קני מאי הברחה איכא ליקנינהו בעל ויאכל פירות וירשנה אם תמות תחתיו:

17 כנכסים שאינן ידועין - שהרי ע"מ שאינן שלה נשאה דסבור שהמתנה גמורה:

18 מתני' והוא אוכל פירות - והקרן קיימת לה שלא תיקנו לו חכמים תחת פירקונה אלא פירות:

19 שמין אותה כו' - דקסבר מה שגדל ברשותו הוו פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן לפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו צריך ליתן לה דמים ויקנו מהן קרקע ויאכל הוא פירותיה:

20 וחכ"א - אף אלו שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהן הואיל והקרקע קיימת לה:

21 ביציאתה - אם בא לגרשה:

22 פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו - כלומר בשעת נפילתן שלו כרבנן ובגמ' פריך היינו ת"ק:

23 ביציאתה שלה - המגרש את אשתו והיו בנכסים פירות מחוברין נוטלת קרקעותיה עם פירות שבהן:

24 בכניסתה שלה - וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:

25 וביציאתה שלו - דמה שקדם ותלש בעודה תחתיו זכה בהן מדין פירות נכסי מלוג:

26 גמ' פשיטא לי ארעא ובתי ארעא - נפלו לה כספים ובאו ליקח לה קרקע זה אומר קרקע בת זריעה אני רוצה וזאת אומרת בתים אני רוצה ליקח או איפוך:

27 ארעא - זבנינן מינייהו ששכרה מרובה ואינה מרקבת ושניהם מעכבים הבעל יכול לומר דבר שפירותיו מרובים אני חפץ וכן אם בא הוא ליקח בית יכולה היא לומר איני רוצה בדבר שהוא כלה והולך והקרן מתמעט:

28 בתי - שכרן מרובה מדיקלי שהן עשויין ליבש:

29 דיקלי - תמרים:

30 אילני - שאר. אילנות:

31 אבא - יער לחתוך עצים:

32 זרדתא - אילנות של עוזרדין ולא היו פריין חשוב להן וקוצצין אותן לעצים:

33 ופירא דכוורי - חפירה של דגים שקורין ויויי"ר:

34 אמרי לה פירא - אם נפלו לה בירושה קציצת העצים ודגים שבחפירה הוא פריין והקרקע הוא קרן:

35 ואמרי לה - כולהו הוו קרנא הואיל והעצים והדגים כלים והכל ימכר מיד וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות:

36 אילן אין גזעו מחליף:

37 ולד בהמת מלוג - שנפלה לה בהמה בירושה וילדה:

38 תשלומי כפל לאשה - ולא לבעל קס"ד דקסבר אין הוולדות פירי אלא קרן וילקח בהן קרקע דחיישינן שמא תמות האם ויכלה הקרן:

39 וולד שפחת מלוג לאשה - לקמן מפרש טעמא:

40 פירא - גוף הוולד:

41 פירא דפירא - כפל הבא עליו:

42 דאיכא עורה - ואין הקרן כלה כולו:

43 שאם נתגרשה - והבעל זכה בולדות שהן כפירות תלושין:

44 נותנת - לו האשה דמים ונוטלת בני שפחתה:

45 עז לחלבה - לאכול חלבה:

46 אוכל והולך - דגבי בהמה איכא עורה וגבי תרנגולת איכא נוצה וגבי דקל כשייבש איכא עציו אבל הני כולהו פירות נינהו שמתחדשין תמיד ודרך הנאתם היא:

47 עיילא ליה גלימא - טלית בנכסי מלוג אף על פי שלא שמאתו בכתובה בנכסי צאן ברזל וצריך להיות קרן שמור לה:

48 פירא הוי - כסויו שמכסה הימנו הן פירותיו:

49 ומיכסי ואזיל ביה עד דכלי - והשחקין יהיו לה לקרן:

50 כמאן - אמרה רב נחמן להא דשיורא פורתא הוי ליה קרנא:

51 כי האי תנא - רבנן דפליגי אדר"מ:

52 המלח והחול - נפלה לה ירושה על שפת הים חריצין עשויין שמי הים נכנסים בהן והחמה מייבשתן ועושין מלח והן משרפות מים האמורין במקרא יהושע י״א:ח׳ ומתרגמינן חריצי ימא:

53 והחול - מקום שנוטלין חול לבנין:

54 ה"ז פירות - ולא אמרינן ימכר אותו מקום וילקח בהן קרקע בר זריעה לפי שאין פריו כלה לעולם ובהא מודה ר"מ:

55 פיר גפרית - גומא שחופרין הימנה גפרית וכן מחפורת של צריף אלו"ם בלע"ז שצובעין בהן בגדים ומשי וחופרים אותו בקרקע וסופו לכלות ולהגיע ליסוד קרקע בעלמא:

56 ר"מ אומר קרן - וימכר וילקח בדמיו קרקע לפי שפריו כלה:

57 וחכ"א פירות - ומקום הגומא יהיה לה לקרן ומזה יאכל הבעל עד שיכלה שזה פריו ודרך הנאתו והוא הדין לגלימא ולא דמו לכספים ופירות התלושין שנאכלין מבלי שיור וכל פרוטה ופרוטה הואיל ואינן עושים פרי הויא קרן לעצמה:

58 היינו ת"ק - חכמים:

59 מחוברים בשעת יציאה - דלא איירו בהו רבנן לית להו הא דאמר ר"ש ביציאתה שלה דקסברי מה שגדל ברשותו שלו ותלוש בשעת יציאה ליכא למימר דפליגי עליה ונימרו שלה דכיון דתלשן הכל מודים שזכה בהן:

60 מתני' לא תמכור - יכולה היא לעכב:

61 גמ' מחלוקת - דזיתים וגפנים בשדה שלה שנפל לה הקרקע עם האילנות דכי יבשי זיתים הוי לה קרקע לקרן:

62 אבל בשדה שאינה שלה - כגון שהיו לאביה זיתים שקנה בלא קרקע על מנת שיהיו בקרקע המוכר והלוקח יאכל פירות עד שיבשו:

63 דברי הכל תמכור - וילקח בהן קרקע ואין אחד מהן יכול לעכב במכירתן שאין כאן שבח בית אב היכא דכליא קרנא:

64 והא עבדים ושפחות כו' - דכי מייתי כליא קרנא לגמרי ופליגי דכל זמן דהן קיימין הויא לה ולבית אביה לשם ולתפארת:

65 מתני' מה שהוציא הוציא - אם גירשה: